החלטה בתיק ת"א 970/97

בתאריך 12.7.2011 אושר הסכם הפשרה שבין הצדדים בכפוף להשלמות בשני נושאים והוא: החלטה לענין  צירוף עמותת ממ"י לעמותות להן יוקצה סכום כספי וכן דרך חלוקת הכספים בין העמותות שאושרו.

בהחלטה מתאריך 1.11.2011 פורטו התיקונים וניתנה הרשאה לפרסם את הסכם הפשרה בשני עתונים. כן נקבע כי עותק ההחלטה יועבר ליועמ"ש, מנהל בתי המשפט והמפקח על הבנקים.

בחודש אוגוסט 2011 הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי רק באקראי נודע לה נשוא המשפט, ולכן בהחלטתי מיום 7.8.2011 הוריתי למזכירות בית המשפט,  להמציא את כל ההחלטות בתיק גם לב"כ היועמ"ש.

אגב, בהחלטתי מאותו יום הוריתי שהנוסח המעודכן של הסכם הפשרה על תיקוניו, שאושר לפרסום, יישלח גם ליועמ"ש. גם הצדדים מצידם העבירו לו הסכם זה, למיצער במחצית אוגוסט.

בינתיים הוגש הסכם פשרה  המתוקן שבין הצדדים ג ם לבית המשפט.

נוסח ההסכם אושר לפרסום בעתונות בתאריך 22.9.2011 ועפ"י החלטתי  הנוספת גם עותק ממנו נשלח  למנהל בתי המשפט וליועמ"ש.

בתאריך 16.11.2011 הוגשה בקשה לאורכה מטעם היועמ"ש וכן לדחיית מועד התזכורת במעמד הצדדים שנקבע ל -29.12.2011.

הבקשה  סורבה בהחלטתי מיום 21.11.2011. יחד עם זאת איפשרתי לב"כ היועמ"ש להגיש תגובה במעמד הדיון.

במועד 29.11.2011 , בעת הדיון, הגישה ב"כ היועמ"ש את עמדתו בכתב , וכן טענה לה בעל-פה כדי שניתן יהיה לקבל את תגובת הצדדים .

תיאמר האמת, שקראתי את עמדת היועמ"ש, והתקשיתי להבינה.

ציין היועמ"ש כי מן הראוי למנות בודק, אשר יבדוק את היקף הרווחים מדמי העמילות, ולפי ממצאי הבודק ניתן יהיה לבחון את שאלת הפיצוי.

ודוק - בנימוקי בית משפט זה לאישור הסדר הפשרה, קיימת התיחסות מפורשת לנושא הבודק, תוך הדגשה, שהעובדה שהיה מגשר בין הצדדים, אינה גורעת מחובתו/זכותו של בית המשפט לבדוק את הנושא בפרטיו ובעצמו.

במסגרת מכלול הנימוקים יש פירוט של טענות הצדדים, לרבות נושא של טענת התישנות לגבי חלק מבני הקבוצה, סכומים פעוטים של רוב החברים בקבוצה, בעיות באיתור כל חברי הקבוצה עקב הזמן הרב בו מתנהלת התובענה בבתי המשפט, קשיים בדרך הוכחת התובענה בחינת הסיכויים והסיכונים, בהתחשב בכך שחסר ולא ניתן להשגה מסמוך של חלק נכבד מהפעילות, עקב מעבר הזמן.

רוב הנושאים הם בשיקול הדעת של בית המשפט, ולכן ברור שהיועמ"ש לא היה אמור להתייחס אליהם;

לענין הבודק, יש בהחלט מקום לשמוע את עמדת היועמ"ש, אבל היועמ"ש התיחס לנושא כאילו המדובר ב"טבולה ראסה", כאילו הדרך נפתחה רק עכשיו, אין החלטה שיפוטית בנושא, וניתן לשכנע את בית המשפט שיש צורך בטעמים מיוחדים שיירשמו כמצוות המחוקק, כדי לפטור מינוי בודק.

אין רמז בעמדת היועמ"ש שהדבר, בפועל נעשה. ייתכן שהיועמ"ש לא השתכנע מהנימוקים, אבל לא ניתן להתעלם מהם אם רוצים לשכנע את בית המשפט שישנה את החלטתו.

סעיף 4 ו - 5 לתגובה ענינם במה שמתואר כ"חוסר הבנה" מדוע קיים קושי באיתור נתונים וכן מדוע אין להשיב את הכספים לחברי הקבוצה.

המדובר בתובענה שהוגשה בשנת 1997. התובע הייצוגי המקורי כבר הפך להיות שופט, מים רבים זרמו כבר בירקון, ובשאר הנימוקים שמפורטים בהחלטה לענין הסדר הפשרה, ניתן לטעמי למצוא תשובה לשאלות אלה.

סעיף 6 לתגובה מציין כי המדובר בסכום גבוה שמועבר לעמותות "ואת העובדה שרבים הם מבקשי המשכנתאות מקרב הציבור".